תשובות
7 שאלות נבחרות שמטופלים שואלים
הרפואה המודרנית מתמודדת כיום עם רמות תחלואה גבוהות והולכות כאשר הסיבה במקרים רבים להופעת מחלות או להחמרתן באופן משמעותי הינה תופעת הלחץ, שכה מאפיינת את העידן הנוכחי.
מדוע אנו חשים לחץ?
תחושת הלחץ בבסיסה חיונית וחיובית. היא אפשרה לאדם בתקופות קדומות להילחם בסכנות פיזיות בדמות חיות טרף ומאפשרת לנו כיום להגיב בזריזות בעת סכנה בכביש או בהישמע אזעקה כמו גם להיות דרוכים ומרוכזים בעת מבחן מכריע, העברת מצגת או ביצוע עסקה מורכבת.
יכולת התגובה ללחצים, מהווה מרכיב חיוני הגורם הן להצלחה במשימות והן לאיכות חיים. עלינו להסתגל במהירות לשינויים, לעבור מפעילות למנוחה ולמצוא את האיזון המתאים בין קיצוניות של אדישות לתגובת יתר.
כיצד כינור לב מטפל בבעיה ?
במהלך הטיפול , המטופל מחובר לחיישן המזהה את קצב פעימות הלב ומה שמשמעותי יותר, את השינויים המתרחשים בקצב הפעימות (HRV).
אצל אדם בריא ובמנוחה, קצב הלב אינו קבוע ומשתנה בצורה הרמונית מסביב לממוצע, תוך מעבר מווסת בין המערכת הסימפטטית למערכת הפרא-סימפטטית. שינויים אלו ניתנים למדידה וניתן לעבד אותן באופן מתמטי ולהשתמש בהם כמדד של מערכת העצבים האוטונומית.
בתהליך הטיפולי בכינור לב מתרגל המטופל תודעה לשינויים אלו והגעה למצב הרמוני ובריא של מעבר בין שתי המערכות. .
כיצד המוסיקה קשורה לתהליך ?
החיישן מעביר את המידע אודות פעימות הלב של המטופל לתוכנת מחשב אשר מתרגמת את המקצב למוסיקה המושמעת למטופל. כך שהמטופל מאזין למעשה לקצב ליבו ולשינויים המזעריים ביותר המתרחשים בקצב הלב בזמן אמת. דרך המוסיקה חוזר המקצב לתודעה.
המודעות הזאת מאפשרת למוח לשלוט על איזון מערכת העצבים האוטונומית וכך נוצר מעגל אינטראקטיבי בין הלב למוח. בעת ההאזנה נוצר חיבור מוחשי בין הלב למוח הגורם לשינויים פיזיולוגיים במערכת העצבים האוטונומית במוח כך שזו חוזרת לאיזון ולתקינות בריאה. המנגינה נשמרת בזיכרון ובתת מודע לאורך זמן ולאחר תרגול "נחקקת" במוח.
כאשר המערכת פועלת בצורה תקינה רמת הלחץ יורדת, הגוף שוב אינו מגיב בצורה קיצונית וחוזר לאיזונו הטבעי.
מהי מטרת הטיפול בכינור לב ?
מטרת הטיפול היא הורדת הלחץ והכחדת הסימפטומים הנובעים מכך, בעזרת החזרת מערכת העצבים האוטונומית למצב בריא של איזון.
מהו לחץ?
לחץ או "דחק" (במינוח הרפואי, "עקה", או STRESS), מציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה באיזון הפנימי כתוצאה מגירוי פיזי או פסיכולוגי. הגירוי היוצר את הלחץ, עשוי להתקיים במציאות או במחשבתו של האדם. הגירוי נתפס כמסכן או מאיים על השלמות הפיזית או הנפשית ונובע מתחושה של פער בין הדרישות והביצועים הנדרשים מהאדם לבין יכולתו להתמודד איתם.
כיצד פועלת מערכת הלחץ?
זוהי מערכת השייכת ל"מוח הקדום" ואחראית על הכנת הגוף למצב של מגננה או לחימה. היא קרויה גם "מערכת העצבים האוטונומית" מכיוון שאינה בשליטת התודעה, יחד עם זאת אינה בשליטת התוצעה, אך היא בהחלט מושפעת מרגשות ומחשבות. מערכת זו מבססת את פעולת האיברים הפנימיים. על ידי הזרמת חומרים ביו- כימיים, גופנו עובר שינויים קיצוניים תוך זמן קצר: קצב הלב מוגבר, כלי הדם מזרימים כמות דם מוגברת לשרירים, הנשימה מואצת, מערכת העיכול מצמצמת את פעילותה, ישנה הפרשה של זיעה, הפחתת תחושת הכאב ועוד. בחלוף תחושת הסכנה, אמור הגוף לחזור לתפקודו הרגיל.
מערכת העצבים האוטונומית מורכבת למעשה משתי תת מערכות, מנוגדות ומשלימות : המערכת הסימפטטית, שתפקידה לעורר למצב תגובה בעת מצוקה והמערכת הפרא-סימפטטית שתפקידה להחזיר את הגוף למצב רגיעה ואגירת כוחות.
מתי הלחץ הופך למזיק ואף למסוכן ?
בעידן בו אנו חיים, כאשר הלחץ הינו מושג שכיח בחיי היום- יום, מערכת העצבים האוטונומית "מוזעקת" בקצב הולך וגובר עקב תחושת מצוקה רגשית המאפיינת את התרבות התובענית וההישגית. אולם מאחר ואין מדובר באיום פיזי הדורש תגובה של הפעלת שרירים ופעילות גופנית מוגברת, הרי שאין פירוק פיזי של חומרים ששוחררו לגופנו. אלו נותרים במערכת הדם וגורמים לתחושת מתח ולסימפטומים גופניים הנעים מהפרעות קשב וריכוז בגיל הצעיר, פגיעה של ממש באיכות החיים ועד למחלות מסכנות חיים.
לחץ כרוני גורם לשינויים במבנה העצבי של המוח המשפיעים על התפקוד גם ללא גירוי חיצוני